חאלד נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בגין טענות התובע באשר לנזק שנגרם לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים.

בכתב תביעתו טען התובע כי ביום 2.2.11 , נסע בכביש ראשי בכפר קאסם כאשר לפתע יצא במהירות רכב מכביש צדדי מבלי לבדוק את הדרך ומבלי לתת זכות קדימה. כתוצאה מכך טען התובע, נגרם לרכבו נזק גדול.

התובע תבע סכום של 11,326 ₪ בגין נזק ישיר שנגרם לרכבו, 1,000 ₪ בגין שכ"ט שמאי וכן 990 ₪ בגין 4.5% ירידת ערך. סך כך תביעתו הינה 14,316 ₪ .

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי המבוטחת נסעה ברכבה ובהגיעה לצומת מכיוון הכיכר האחרונה של כפר קאסם, כאשר ברצונה לפנות ימינה לכביש הראשי, גלשה עם רכבה על מנת "לפתוח" שדה ראיה. לפתע הגיח רכבו של התובע במהירות ובשל כך ארעה ההתנגשות בין שני כלי הרכב.

הנתבעת הכחישה את אחריותה הבלעדית לקרות התאונה וטענה כי לתובע אשם תורם לתאונה, עקב נהיגתו הרשלנית.

לעומת זאת, בביהמ"ש, טענה הנהגת המבוטחת אצל הנתבעת, כי באותו יום של התאונה, לא חשה בטוב ומצבה גם כן לא היה טוב. התובע היה בכביש והנהגת יצאה מהצומת בלי לשים לב. עוד טענה נהגת הנתבעת, כי מיד לאחת התאונה, ירדה מרכבה והתנצלה בפני התובע וציינה בפניו כי לא חשה בטוב ובשל כך קרה ארעה התאונה.

בחקירת הנתבעת את התובע, בביהמ"ש, שאל נציג הנתבעת את התובע אם הצומת המדובר הינו צומת מתומרר. תשובתו של התובע לשאלה זו הייתה שלא, הצומת אינו מתומרר. נציג הנתבע המשיך ושאל את התובע, האם ידוע לו שעל פי חוקי התעבורה , בצומת שאינו מתומרר, זכות הקדימה לרכב הבא מימין. התובע השיב כי מאחר שהוא הגיע מרחוב ראשי, זכות הקדימה שלו.

נציג הנתבעת הוסיף וטען, כי התובע לא הוכיח תיקון לרכב. וכן משום שמדובר ברכב משנת 99', אין לקבוע ירידת ערך. וכן טען נציג הנתבעת, כי התובע לא המציא חשבוניות תיקון ולא הוכיח את שכ"ט שמאי.

נציג הנתבעת סבר כי יש לקבוע חלוקת אחריות משותפת לשני הנהגים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, וכן שמעתי את שני הנהגים המעורבים בתאונה זו, מצאתי כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנהגת ברכב הנתבעת.

נהגת זו הגיעה אמנם מצידו הימני של רכב התובע, אך הגיעה מדרך צדדית, בעוד התובע נהג בדרך ראשית. יתר על כן, הנהגת עצמה העידה על עצמה כמי שחשה שלא בטוב אותו יום ועל כן התרחשה התאונה.

מושכלות יסוד ואף על פי תקנות התעבורה כי חל איסור על נהג לנהוג ברכב באם מבחינה גופנית אין לו את יכולת השליטה המלאה ברכב ותחושתו הגופנית הרעה פוגמת ביכולתו לעשות כן.

הנהגת אף הצהירה כי אכן האחריות לתאונה רובצת לפתחה ובהצטבר כל הנסיבות שתוארו לעיל – אכן כך הם פני הדברים.

על כן התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את דמי הנזק שנגרם לרכב בסך 11,326 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1000 ₪ וכן הוצאות בסך 300 ₪. סה"כ 12626 ₪.

מאחר שמדובר ברכב משנת ייצור 1999 – אין לקבוע ירידת ערך.

הסכום האמור ישולם לתובע עד יום 30/4/12 שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תעביר עותק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ב, 19 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.